לא מזמן קראתי את הספר הנהדר "העתיד של המוח", שכתב הפיזיקאי מיצ'יו קאקו. ספר מרתק שאני מעוניין לשתף ממנו לא מעט תובנות שקיבלתי גם על החיים שלי.
בפרק הנוכחי מתמקד הכותב באינטיליגנציה, ומה שעלה לי כשקראתי את הפרק הזה הוא הפער בין המציאות אותה רוב האוכלוסיה חיה לעומת המתבקש.
מי לא מכיר את מבחני האיי קיו, מבחנים בבתי הספר ומבחנים גנריים נוספים?
איך אפשר למדוד אינטיליגנציה של אינדיבידואל עם סדרת בדיקות גנרית? למה החברה שלנו עדיין חושבת שהצלחה בבית הספר או באוניברסיטה עתידה להביא הצלחה בחיים?
אז זהו, שהמציאות מראה תמונה אחרת.
לא מעט אנשים מוצלחים בעולם כולו בקושי סיימו בית ספר. יש המון סיפורים על אותם ילדים שגדלו בעוני והפכו למיליונרים מוצלחים בהמשך החיים.
איפה האינטיליגנציה עומדת היום, ומה אתם יכולים לעשות בשביל להשתפר בחיים?
משפט פתיחה חשוב:
"כישרון פוגע במטרה שאף אחד אחר אינו מסוגל לפגוע בה. גאונות פוגעת במטרה שאף אחד אחר אינו מסוגל לראות." ארור שופנהאואר.
ידעתם שהמוח של איינשטיין הלך לאיבוד?
נתחיל מסיפור קצת משעשע.
לאחר שאלברט איינשטיין, הפיזיקאי הגאון, נפטר ב-1955, הרופא המנתח שביצע ניתוח לאחר המוות לגופה (ד"ר תומס הארווי) העלים את המוח של איינשטיין, הוריש אותו הלאה לדור הבא, וכך במשך 50 שנה איש לא ידע היכן הוא.
בשנת 2010, אחרי חיפושים ויאוש רב בקרב עולם המדע, הגיע אחד היורשים למוזיאון הלאומי לבריאות ולרפואה בארה"ב והחזיר את המוח המסתורי.
הקהילה המדעית שמחה מכיוון שחשבה שבעזרת סריקת המוח אפשר יהיה לגלות מהי גאונות, כיצד מודדים אינטיליגנציה והאם זה קשור בדרך כלשהי להצלחה בחיים.
בנוסף, ניסו לקבל תשובה לשאלה הפילוסופית האם הגאונות עוברת בגנים או מבוססת מאבק הישגי ואישי?
הפתעה! המוח של אינשטיין אינו שונה לחלוטין מזה של אדם רגיל, אינו ענק, ולא כל תיאוריה או שמועה אחרת.
למעשה הוא מעט קטן מהרגיל!
קאקו כותב בספרו שלמעשה מוחו של אינשטיין רגיל למדי, ושאם נוירולוג, שאינו מודע לכך שמדובר במוחו של הגאון, יבדוק את המוח, הוא לא יבחין בשום דבר חריג.
ההבדלים היחידים שמצאו בבדיקה נחשבים לשוליים יחסית – חלק מסוים במוחו שנקרא הרכס הזויתי, היה גדול מהרגיל, ואזורים תחתונים באונה הקודקודית (בשתי ההמיספרות) היו רחבים ב-15% מהממוצע. אלה אינם הבדלים שמצביעים על גאונות או חריגה כלשהי מהנורמה.
ועכשיו, אחרי שהבנו שככל הנראה גאונות אינה נמדדת בגודל המוח, נמשיך לכמה דרכים המאפיינים את מדדי האינטיליגנציה בעבר, בהווה ובעתיד.
חוק ה-10,000 שעות
איינשטיין אגב, התחיל את דרכו בתור מפתח פטנטים בסוג של חברת פיתוח מוצר היסטורית. הוא התקדם בחיים והגה תיאוריות שפתרו הרבה מסתורין ביקום, ואפשרו לפתח את פצצת האטום. היתה לו יכולת יוצאת דופן לדמיין תמונות והדמיות, ולפרש אותן לכדי תיאוריות שלמות.
איינשטיין בעצמו אמר: "הסימן האמיתי לאינטיליגנציה אינו ידע, אלא דמיון". בעיניו, דמיון הוא ניפוץ גבולות הידוע וכניסה לתחום הבלתי ידוע.
לפי קאקו, כולנו נולדים עם יכולות מסוימות ש"מתוכנתות" בגנים שלנו ובמבנה המוח שלנו. אבל הדרך שבה אנחנו מארגנים את המחשבות ואת החוויות שלנו וכיצד אנו מדמים את העתיד – אלה נמצאים בשליטתנו המלאה.
אז האם גאונים נוצרים או נולדים? האם אדם "רגיל" יכול להפוך לגאון?
כיום, ידוע שהמוח עצמו משתנה כשהוא לומד. הקשרים בין הנוירונים במוח משתנים בכל פעם שאנו לומדים מטלה חדשה.
בשנות חיינו הראשונות המוח נמצא בתהליך מואץ של פיתוח קשרים כאלו, וככל שאנו מתבגרים היכולת הזו פוחתת, אבל קיימת לכל דבר ועניין.
המוח האנושי נשאר גמיש גם בהיותנו אנשים בוגרים, וזה משמח לדעת על כך! גם בגיל המבוגר אפשר להיפתח ללמידת כישורים חדשים.
בניגוד למחשב דיגיטלי, המוח מתפתח. המחשב "טיפש" היום בדיוק כפי שהיה אתמול. אך המוח מסוגל לשנות מסלולים עצביים תוך כדי רכישת מיומנות חדשה. הבדל מהותי מאד בין השניים.
דניאל לוויטן, נוירולוג וחוקר מוח מציין ש"התמונה המצטיירת מהמחקרים היא שיש צורך בעשרת אלפים שעות אימון בכדי להגיע לרמת יכולת השקולה למעמד של מומחה בעל שם עולמי – בכל דבר. מחקר אחרי מחקר – מלחינים, ספורטאים, מוזיקאים, שחקני שחמט, רבי פושעים, כל תחום שתרצו – המספר הזה מופיע תמיד".
המספר הזה נקרא "חוק ה-10,000 שעות".
מדידת אינטיליגנציה בעזרת מבחני איי קיו
מבחני האיי קיו נחשבים למדד נפוץ מאד לאינטיליגנציה. אולי הנפוץ או המוכר ביותר.
הוגה השיטה הוא ד"ר לואיס טרמן מאונ' סטנפורד, אשר בשנת 1916 עשה עדכון לגרסה ישנה יותר של מבחני אינטיליגנציה.
לפני שהצליחו לחקור את השיטה והשפעתה על החיים בטווח הארוך, התייחסו לשיטה הזו כאמת המידה העיקרית של הגאונות.
אלא שאז, במחקר ארוך שנים, שבחן ילדים שקיבלו ציונים גבוהים במבחני האיי קיו, הוכיחו שבהמשך החיים הם הצליחו יותר מאחרים, אבל רק במידה מתונה.
מצידו, ד"ר טרמן התגאה בכך שכמה מתלמידיו זכו בפרסים והשתלבו בעבודות רווחיות, אך הטרידה אותו מאד העובדה שרבים מהנבדקים המבריקים ביותר שלו התגלו ככישלונות על ידי החברה.
מסתבר אם כן, שמבחני אייקיו אינם חסרי תועלת, אלא מודדים רק סוג אחד ומוגבל של אינטיליגנציה.
בסופו של דבר, כיום אין התבססות על מבחני האיי קיו למדידת גאונות, אבל הם מהווים יסוד למבחנים גנריים אחרים שעדיין משמשים את החברה הנוכחית שלנו.
מבחן המרשמלו הידוע – דחיית סיפוקים
מבחן המרשמלו, למי שלא מכיר, הוא מבחן שהגה חוקר בשם ד"ר וולטר מישל (סטנפורד) בשנת 1972, אשר מטרתו היא בדיקת היכולת של ילדים לעמוד בדחיית סיפוקים.
המבחן שלו היה להציע לילד לוותר על מרשמלו אחד תמורת שניים, במידה וישב מול המרשמלו בחדר במשך 20 דקות ולא יגע בו. אחרי 20 דקות, היה נכנס הבוחן לחדר ומעניק לילד את המרשמלו השני אם הצליח לעמוד באתגר.
ד"ר מישל ביצע את הבדיקה בקבוצת ילדים, וכשבדק שוב את אותה הקבוצה עליה בוצע הניסוי, 16 שנים לאחר מכן (ב-1988), הוא מצא שהילדים שצלחו את המבחן ודחו את הסיפוק הגיעו בהמשך להישגים טובים יותר מהאחרים!
מחקרים נוספים הראו שילדים שהצליחו להפגין יכולת גבוהה של דחיית סיפוקים קיבלו ציון גבוה יותר כמעט בכל מדד של הצלחה בחיים!
מדדים חדשים לאינטיליגנציה
ד"ר ריצ'רדסון (במפתיע, עוד חוקר מוח שקאקו מצטט בספרו) מסכם את המחקרים כך:
"הציונים בבית הספר, במבחני הפסיכומטרי, חשובים פחות להצלחה בחיים מהיכולת לשתף פעולה, לשלוט ברגשות, לדחות סיפוקים ולמקד את תשומת הלב. כישורים אלה חשובים להצלחה בחיים הרבה יותר מהאייקיו או מהציונים!"
כהערת אגב, לפני שאתם מפעילים לחץ על הילדים להתכונן למבחן הבא או ללכת לעשות תואר ראשון, כדאי שתפנימו את הציטוט הזה.
מבחנים אינם יכולים למדוד התמדה, מוטיבציה, כישורים חברתיים ועוד שלל מאפיינים של חיים מוצלחים.
יש פסיכולוגים המתארים את אותם מבחני אינטיליגנציה שהיו נהוגים עד כה בתור מבחנים שבוחנים אינטיליגנציה "מתכנסת", אשר מתמקדת בקו מחשבה אחד.
איננו רוצים להיות בין אותם "מתוכנתים" שחושבים בקו מחשבה אחד, בטח כשלא מדובר במדד שמביא הצלחה בחיים.
אז מה כן מעיד על אינטיליגנציה בדור הנוכחי?
אינטיליגנציה "מסתעפת".
הכוונה היא ליכולת לדמיין קווי מחשבה מרובים, להצליח לדמות אירועים עתידיים רבים במדויק ובמורכבות גדולה יותר.
אם מחברים את זה לאותם ילדים שהצליחו לעמוד במבחן המרשמלו, הרי שהיתה להם יכולת גבוהה יותר ככל הנראה לדמות את העתיד, ולהבין שבמידה ויתאפקו זמן מוגדר, יצליחו להנות כפליים.
לא הצליחו עדיין לפתח מבחן שמודד את יכולתו של אדם לדמות את העתיד, אך עובדים על זה.
במקום למדוד את יכולת קליטת המידע, השיטה החדשה מודדת יכולת לשימוש במידע הזה בהתאם לצרכים על מנת להשיג מטרה גדולה יותר.
משפרים יכולת שכלית בדרך להצלחה
אחרי שקראתם את כל התובנות הללו, יש לכם עכשיו חומר טוב לחשוב עליו. תשאלו את עצמכם האם אתם נוהגים נכון? האם אתם מתייחסים נכון לילדים שלכם כשאתם מדברים איתם על המבחנים ושיעורי הבית? האם אתם רוצים להצליח במבחנים או להצליח בחיים?
כישורי חיים, יכולת להתמיד בדברים, יכולת לדמיין ולהיות חופשי בדימיון אלה רק חלק מהדברים שמגדירים את הגאונות החדשה. ואם אתם רוצים להצליח בחיים ורוצים להגיע למימוש עצמי כלשהו, כדאי להתחיל קודם כל מהנקודה הזו, בה מוחקים את התפיסות המוטעות של העבר ומתקדמים הלאה.
